לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעה לאפשר קבלת משכנתא בשיעור של 90% משווי הדירה כלומר 10% הון עצמי בלבד. מה זה אומר בעצם? האם זה רק יגדיל את הביקוש ולא ההיצע שכל כך חסר?
ד"ר אפרת טולקובסקי מנהלת המכון לחקר הנדל"ן, גזית גלוב במרכז הבינתחומי מסבירה לנו כי "הרעיון של משכנתא 90% שיבוא מהמדינה הוא רעיון קצת מוזר כי לכאורה גלום בזה שעצם המדינה מקדמת נושא מסוים, שלכאורה הוא בא לטובת האנשים בזמן, שבטח שבהקשר של ירידת מחירי הדיור או הנגשה של דיור לאוכלוסיות במדינת ישראל המשכנתא 90% בעצם לא עושה בהקשר הזה כלום כי משקי הבית יקנו את הדירות במחיר המלא שלהם לא מורידים להם מחירים, לא נותנים להם שירותים לא נותנים להם כלום כל מה שמאפשרים להם זה ללוות את הכסף לפזר את התשלום עבור הדירה לאורך תקופה ארוכה יותר ולכן אני חושב שהמראית עין של ממשלה נותנת משהו בהקשר שלשמתחבר להחלטה הממשלתית הזאת על 90% אני חושבת שהיא ממש לא נכונה, בריאה לא בריאה ומטעה ייתכן שווקים מסוימים שבהם הבנקים או המערכת הפיננסית עם הפיקוח על הבנקים מאפשרת הלוואות של 90%".
במדינת ישראל משכנאות הם מה שנקרא "ריקורס", זאת אומרת אם האדם לא משלם או יש לו קשיים בלשלם בהקשר של דירה מסוימת שהוא רכש, הוא יצטרך להמשיך גם לאחר שימכור את הדירה כל חייו כלומר אם מחירי הדירות יורדים אותו אדם צריך להמשיך לשלם את הדירה שהוא קנה במשכנתא של 90% וזה בשונה מאוד מארה"ב שלכאורה לפעמים משווים את האפשרות הזו של 90% לאפשרות שקיימת בארה"ב אבל בארה"ב הלוואת משכנתא איננה ריקורס. כלומר אם אתה לא יכול לעמוד בתשלומי המשכנתא עבור דירה מסוימת אתה פתור מכל תשלום עתידי אתה יכול להתחיל את חייך מהתחלה וזה ממש לא המצב בישראל ולכן,
מעורבות ממשלתית בקביעת היקף המשכנתאות במראית עין של הנגשת דיור, היא במקרה הטוב מטעה.
אפשר להגיד שיש לזה יתרונות רק אם שר האוצר חושב שמחירי הדירות הולכים לעלות אם הוא חושב שמחירי הדירות הולכים להמשיך לעלות אכן, אנחנו מאפשרים להם ליהנות מהעליה הזו מהמשכנתא הזו.
שוב כאמור משקי בית שלא יוכלו לעמוד בתשלומים יאלצו למכור את הבית ולהמשיך לשלם את המשכנתאות אין פה נתינה מהממשלה לאזרחים בשום צורה.
אם הממשלה רוצה להוריד מחירים אסור לה לסכן את הרוכשים ב90% משכנתא.
מה מקובל בעולם הגדול?
השונות היא מאוד מאוד גדולה שזה חבל, אם יש משהו אחד מיוצב במדינת ישראל זה שוק המשכנתאות. זה שוק מאוד מאוד תחרותי הריביות על משכנתאות מאוד נמוכות הריווחיות של הבנקים על המשכנתאות לא גבוהה
המשכנאות, סל המשכנתאות שיושב בידי הבנקים בישראל איננו מסוכן, סך הכל פן של החברה הישראלית של המערכת המקרו כלכלית הישראלית שעובד יפה מסודר.

בתור מנהלת מכון גזית גלוב לחק נדל"ן במרכז הבינתחומי, לאחרונה ד"ר טולקובסקי חקרה לעומק את נושא צפיפות הבניה. בקרוב הם יערכו כנס אקדמי "100 שנות תכנון", שבו יציגו את תוצאות המחקרים העדכניים בתחום, בכמה מילים מספרת לנו ד"ר טולקובסקי כי להערכת רבים צריך לעבור רוויזיה לא מבוטלת. מחירי הדירות בכל המרכזים האורבניים בעולם נוסקים, משקי הבית ממעמד הביניים בעצם מודרים ממרחבים אורבניים רבים
ויש לא מעט אנשים שמאשמים את עולם התכנון באחריות מסויימת לדבר הזה.
למשל בכנס שהיה לאחרונה הראו את אטלנטה ואת ברצלונה ברצלונה בהחלט עיר מאוד מאוד נעימה רובנו מאוד אוהבים לבקר בה אטלנטה כנראה רובנו לא נסענו לשם לצורכי נופש מסתבר שבברצלונה ובאטלנטה גרים 5.2 מליון איש בשתיהן באטלנטה הם גרים במרחב שפי 10 בשטח מאשר ברצלונה. כלומר הנושא של צפיפות הוא מאוד מאוד חזק עכשיו על סדר היום אנחנו נדבר על זה גם בכנס שנקיים בסוף השנה ל100 שנות תכנון מה אנחנו יודעים על צפיפות? מה היא הצפיפות האופטימלית? נושא מאוד מאוד מרכזי מרכז הארץ, איזורי הביקוש בישראל מהפחות צפופים בעולם השיא של הריכוז האורבני בישראל הוא בערך שליש מהשיא של הריכוז האורבני שקורה בלונדון
נושא שאנחנו מאוד מאוד מתעניינים בו ומתכוונים להתעסק בו לא מעט בשנים הקרובות בהקשר הזה כמובן התחדשות עירונית. ואיך נקבעת הצפיפות בהתחדשות עירונית בישראל? להערכתינו די עושים היום ככה ולפי זה מחליטים
לא בטוח שהחשיבה מספיק מעמיקה בתחום וזה נושא שאנחנו מאוד מאוד רואים בו נושא מאתגר וחשוב.

Category Tag