תכנון במגזר הכפרי הוא עולם בפני עצמו ואינו דומה כלל ועיקר למגזר העירוני. על הייחודיות והשינויים בתחום נדבר עם חגי דביר, אדריכל ומתכנן ערים מבין עניין. הוא יגלה לנו: לאן הולך עולם התכנון במגזר החקלאי?

"המגזר החקלאי בעולם התכנון הולך ומשנה את פניו בראייה הפנימית ובראייה החיצונית", אומר חגי. "הקיבוץ או המושב מחולקים לשני אלמנטים עיקריים: המחנה שבו נמצאים בקיבוץ המגורים, מבני הציבור, גני הילדים, מבני תעסוקה ותעשייה, כאשר יש לנו את המקבץ המרכזי של בנייני היישוב, למשל מזכירות, שזה החלק הפנימי, והחלק החיצוני שזה כל השטחים הירוקים שבדרך כלל נמדד באלפי דונמים של אזורים פתוחים".
"נכון להיום בתכנון הקלאסי כל יישוב, כל קיבוץ או כל מושב יסתכל על עצמו כיחידה אחת", הוא ממשיך להסביר.  "יש ראייה מחוזית היום שמסתכלת על כל השטחים הירוקים שבין היישובים ומנסה לאחד אותם למקשה אחת ולא רואה את  הרצף האורגינלי של הקיבוץ עם המחנה ועם השטחים הסמוכים לו. כדוגמה בחוף השרון יש שביל אופניים מתוכנן שעובר בין שפיים, געש, יקום ועוד, והשביל הוא המשכי. אנשים ינועו לכל אורך האזורים הירוקים כאשר הם מאפשרים לחקלאים כמובן לעבד את האדמות שלהם, אבל השטח הירוק נתפס גם כרקע ירוק לערים הגדולות".

לאילו כיוונים מתפתח התכנון של שטח המחנה? מה מצפה לנו אחרי התכניות הכוללניות? הערים השכנות, מה דעתן בנושא? ושאלת השאלות: האם עולם התכנון תומך במהלך? מענה על כל השאלות בראיון המלא – צפו בו!

Category Tag