שתה חלב נאקות -ונכנס לכלא

מנהל חברה למחקר ולפיתוח של מוצרים המיוצרים מחלב נאקות שתה מהחלב הלא מפוסטר, חלה ובשל כך ירצה עונש מאסר בפועל.

הכיצד? האיש הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה של רשיון הנהיגה שלו, שכלל לא היה בתוקף בעת שנתפס. לנהג הלא זהיר יש גם 32 הרשעות קודמות, שמרביתן עבירות של נהיגה כשתוקף רישיון הנהיגה פקע, עוד בשנת 1986! בנובמבר 2015 גזר בית המשפט לתעבורה את דינו של הנהג שנדון לחצי שנה של עבודות שרות.
במאי 2015 החל לרצות את העונש, אך שלושה חודשים לאחר מכן החל להיעדר ללא הודעה או אישור. בנובמבר 2016, לאחר מספר ביקורות, דיווחה המפקחת שהאיש לא התייצב לעבודות השירות לאחר שהודיע לה על מחלה ונעלם. הוא גם לא התייצב לוועדה רפואית שנקבעה לו.

בדצמבר 2016 הוא נעצר בחשד שנהג (פעם נוספת) בזמן פסילה, ולמחרת שוחרר למעצר בית. באותה תקופה גם הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, כלומר- היה עליו לרצות את יתרת העונש במאסר בפועל.
הוא עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד החלטתו של הממונה. הוא טען שנעדר מעבודות השירות כיון שעקב שתיית חלב נאקות בלתי מפוסטר הוא נדבק בחיידק הברוצלה הגורם לחום ממושך, חולשה כללית, דכאון, כאבים, הגדלת בלוטות הלימפה ועוד, והוא טופל באנטיביוטיקה במשך 4-3 חודשים. כן טען, כי החלטתו של הממונה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כי ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות אינו זכות קנויה אלא מהווה פריבילגיה המחייבת עמידה בתנאים שנקבעו לביצוע עבודות השירות. נקבע, כי התנהלותו של המבקש היא התנהלות מזלזלת, מצד מי שניתן בו אמון כי יבצע את עבודות השירות כיאות, חרף עברו התעבורתי המכביד. בעוד המבקש אמור היה לבצע את עבודות השירות אליהן לא התייצב, לטענתו בשל מחלה, הוא נתפס נוהג בפסילה. בית המשפט סבר היה כי נסיבות אלה – היעדרויותיו הרבות של המבקש מעבודות השירות, ניתוק קשר עם הממונה, אי התייצבות לוועדה הרפואית וביצוע העבירה של נהיגה בזמן פסילה בעת שהיה עליו לבצע עבודות שירות – מובילות למסקנה כי החלטת הממונה היא סבירה ומידתית.

האיש הגיש בקשה לערעור לביהמ"ש העליון, אך השופט יורם דנציגר דחה אותה. "הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בעתירות בענייני אסירים ניתנת במשורה, וזאת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי ", ציין וקבע שהבקשה שלפני אינה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי. השופט דנציגר העיר שעבודות שירות הן בבחינת פריבילגיה הניתנת לנאשם והיא הדירה וניתנת לביטול בכל שלב, מקום שהנאשם אינו עומד בציפיות המתחייבות ממנו לצורך מימושה.

רע"ב 4600/17 – א'

אולי יעניין אותך עוד: